החלמה ממחלה ״כרונית״

בגיל 20 אובחנתי במחלת עיכול כרונית,

לא הבנתי למה זה התפתח לי באמצע החיים, גם לא הרופאים. שנים לקחתי תרופות, הרגשתי לא טוב, ולא עשיתי כלום כדי לנסות לשנות את המצב.

אחרי שנים עם המחלה, בזמן שאני חי בניו יורק, נחשפתי לשיח אחר על בריאות.

שיח שמקדם את החיפוש אחר שורש הבעיה והבנתם האדם, ולא התמקדות במחלה וטיפול בסימפטומים כמו שהתרגלנו מהרפואה המערבית.

קראתי וחקרתי והבנתי שאורח החיים שלי לא מאפשר החלמה. והתחלתי לשנות את החיים שלי.

לאחר חודשים של שינוי משמעותי בתזונה, בהרגלים ובבחירות שלי - החלמתי.

אני זוכר איך הרופא היה מופתע מתוצאות הבדיקות שהגיעו תקינות לחלוטין וללא זכר למחלה.

כבר שנים שאני בלי תרופות ומרגיש בריא מאי פעם.





במאה האחרונה מחלות כרוניות נהיו עניין שבשגרה. כולנו מכירים לפחות אדם אחד שיש לו מחלה כרוניות: קרוהן, צליאק, קוליטיס, ארטריטיס, אנדומיטריוזיס, פסוריאסיס,סרטן, דכאון ועוד.


לפי ארגון הבריאות העולמי אפשר למנוע את ההתפתחות של מחלות כרוניות עם תזונה נכונה, פעילות גופנית, המנעות מעישון ואלכוהול. מה שהופך אותן למחלות שיותר קשורות לאורח חיים מאשר לבריאות שלנו.

אז אם אפשר למנוע את ההתפתחות של מחלות כרוניות, אולי אפשר גם לרפא אותן?

אומרים שאי אפשר לפתור מחלה עם אותה תזונה ואורח חיים שיצרו אותה. כלומר כדי לשפר את הבריאות ואידאלית אף להחלים, צריך לשנות את הבחירות וההרגלים שלנו שהובילו לחולי.


קל מאוד בעולמנו להגיע למצב של התפתחות בעיה רפואית. מספיק שלא נאכל את אבות המזון הנחוצים לתפקוד אופטימלי של גופנו ונייצר חוסרים, נאכל יותר מדי מאכלים מעובדים או מאכלים שהגוף מפתח אליהם אי סבילות, ניצור דלקת בגוף, נצרוך יותר מדי תרופות ואלכוהול, לא נבלה מספיק זמן בשמש, נשב רוב היום, לא נישן טוב ובנוסף על כך נהיה בלחץ וככה מחלה מתגלה בגופנו.

אבל זה לא הכל. הנפש משחקת משחק גדול בהתפתחות של מחלות.

התמודדות עם כאב, כשלון, ביקורת אכזבה, ערך עצמי נמוך, תסכול מתמשך, סביבה רעילה והרשימה ארוכה. אך כמו עם התזונה ובחירות היום יום גם עם הנפש אפשר לעבוד.

העניין הוא שבעולם מהיר שמבקש פתרונות מהירים תרופות נהיו ה״פתרון״ הקלאסי שלא עובד. ברור שהוא לא עובד. אי אפשר לפתור בעיה שנוצרה עם אותו תזונה או אורח חיים שיצרו אותה. ועם זאת מרבית האנשים לא מוכנים לעשות את ההקרבות הדרושות והשינויים הנחוצים כדי להחלים.

אז האם אפשר להפוך את המצב? לפי הרפואה המערבית - לא.

מה הרווח בלהגיד לאדם, ישות חופשית, נפש אינדיבידואלית שהיא עולם ומלואו, בעולם שאנשים מחלימים מהמחלות הקשות ביותר, שאי אפשר להחלים? מה זה עושה לאדם? זה שובר את רוחו ויוצר מחשבה מגבילה ש״אין מה לעשות״.

למה זה קורה? דמיינו ששברתם רגל. מה עושים? נחים, שומרים על הרגל שלא תפגע, שתוכל להחלים. זה מדהים, הגוף יודע להחלים בעצמו. יודע כל אדם שנחתך, השתפשף ונפצע בחייו. אם נלך על הרגל השבורה, היא הופכת לשבר כרוני? לא. פשוט אנחנו לא נותנים לגוף לסיים את תהליך ההחלמה שלו.

מה שקורה עם מחלות כרוניות, זה שמשהו יוצר מחלה, אנחנו לא תמיד יודעים בוודאות מה, ובמקום לבדוק, לחקור, לנוח ולתת לגוף להחלים אנחנו נוטלים תרופות שלא מרפאות.

בגדול, תרופות לא מרפאות. עובדתית. הם בעיקר מרדימות את הסמפטום. אז קורה שהרופאים יודעים תרופות, ואיתן, באמת אין דרך להגיע להחלמה אמיתית.

אני מאמין שאפשר להחלים מהכל, ראיתי אחרים, סרטים, מאמרים, מפיהם של רופאים ואנשים שהחלימו בעצמם. וכמובן שיש את החוויה האישית שלי.

הגוף שלנו היא מכונה מאוד מתוחכמת ובתנאים הנכונים - כלומר כשאנחנו לא מעמיסים עליה ופוגעים בה היא יודעת להחלים.


החלמה היא תהליך שלוקח זמן, משמעת, הקרבה ומסירות אבל התוצאות, באשר הם, בריאות מלאה, שוות את הכל.

המטרה היא להתחיל להקשיב לגוף, ללמוד להכיר אותו ואת הסימנים שהוא נותן לנו. החלמה היא תהליך טבעי שקורה בגוף. בדיוק כמו שפצע מחלים.

אם רק אובחנתם, אם אתה סובלים ממצב כלשהו כבר זמן מה, או שאתם בתהליך החלמה, אני ממליץ לקרוא ספרים, להקשיב לפודקאסטים, ללכת לסדנאות, הרצאות, ובעיקר להתנסות כדי שתוכלו לקחת את האחריות על ההחלמה לידיים שלכם. להכנס לעומק של ההבנה של המזון שאנחנו אוכלים, התזונה שלנו, של בחירות היום יום, ולהתחיל לשאוף להגיע להחלמה.


איך מתחילים? מכיוון שאין דרך אחת שמתאימה לכולם, יש כמה קווים מנחים שחשוב להתחיל בהם:

  1. תזונה טבעית.

  2. שנת לילה ארוכה וטובה.

  3. פעילות גופנית כל יום

  4. ללמוד להקשיב לגוף ולא לבסס בריאות על תרופות.

  5. ללמוד לנהל רגשות ולא לתת להם לנהל ולערער אותנו


החלמה היא דבר שבנמצא, יותר ממה שנראה לכם לעין כרגע.

אל תוותרו על הבריאות שלכם. היא הנכס החשוב ביותר בידיכם.


3,074 צפיות4 תגובות